סטילר (היהלום הכחול #1)

טרופים:
אויבים לאוהבים. פער גילים. פשע. טוויסטים. סיפור אהבה גדול מהחיים.

***
"את פוחדת מהלא נודע."
"ומה רע בזה?"
"מחרטות את צריכה לפחד יותר. הן כמו חולדות שמכרסמות אותך עד שלא נשארת לך פיסת עור על העצמות, והן בחיים לא ייתנו לך מנוחה."

***

עשרים וארבע שעות.
זה הדד־ליין שסטילר נתן לי כדי להחזיר תשובה להצעה שלו.

הצעה שהוא כינה ״טובה תחת טובה״.

רק אתמול האיש הזה הצטייר בפניי כמלאך המוות – כשהחזיק אקדח צמוד לרקה שלי – ופתאום עכשיו הוא רוצה להפוך למושיע? להיות היחיד שיעניק לי הזדמנות לברוח מהחור הנידח שבו אני חיה ומהבית הדפוק הזה?

לא משנה אילו מילים יצאו מפיו בניסיון לשכנע אותי, האיום הסמוי נשמע היטב בקולו המחוספס והסכנה קרנה מכל חלק בגופו החסון.

לא הייתה לי ברירה ושקלתי את ההצעה ברצינות. אסור היה לי לעשות את זה, אבל זה היה חזק ממני.

לא הייתי תמימה. ידעתי שלכל בחירה שאעשה יהיו השלכות, ואמרתי לעצמי שאתמודד איתן בבוא העת.

עד שסטילר החליף את הטובה שהוא חייב לי, בחוב שאני חייבת לו.

קוראים לו סטילר כי הוא אחד הגנבים הטובים והמבוקשים ביותר במדינה.

ואם לא הייתי נותנת לו את מבוקשו מרצוני החופשי, הוא היה גונב את זה ממני בכל מקרה.